(10:1-18 יוֹחָנָן)
“ אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא־יבוא דרך השער אל־מכלא הצאן כי אם־יעלה בדרך אחר גנב הוא ופריץ׃
ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃
לו יפתח שמר הפתח והצאן את־קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃
ואחרי הוציאו את־צאנו יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את־קולו׃
ואחרי זר לא תלכנה כי אם תברחנה מפניו את־קול הזרים לא ידעו׃
המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה הדבר אשר דבר אליהם׃
ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא פתח הצאן׃
כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא־שמעו לקולם׃
אנכי הפתח איש כי־יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃
הגנב לא יבוא כי אם־לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי להביא להם חיים ומלא ספקם׃
אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את־נפשו בעד צאנו׃
והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא־צאנו הוא יראה כי־בא הזאב ועזב את־הצאן ונס והזאב יחטף והפיץ את־הצאן׃
השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃
אני הרעה הטוב וידעתי את אשר־לי ונודעתי לאשר לי׃
כאשר האב ידע אתי ואני ידעתי את־האב ואת־נפשי אתן בעד הצאן׃
וצאן אחרות יש־לי אשר אינן מן־המכלה הזאת ועלי לנהל גם־אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃
על־כן אהב אתי אבי כי את־נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃
ואיש לא יקחנה מאתי כי אם־אני מעצמי אתננה יש־בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה המצוה הזאת קבלתי מעם אבי׃ ”