(11:1-16 אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים I)
“ לכו בעקבותי כאשר גם־אני הלך בעקבות המשיח׃
ועל־זאת אני משבח אתכם אחי שזכרתם אתי בכל לשמר את־הקבלות כאשר מסרתי לכם׃
ורצוני שתהיו ידעים שראש כל־איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃
כל־איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מנול הוא את־ראשו׃
וכל־אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע את־ראשה היא מנולת כי שוה היא למגלחה׃
כי האשה אם־לא תתכסה גם תתגלח ואם־בזיון הוא לאשה לגז או לגלח את־שערה תתכסה׃
אמנם האיש איננו חיב לכסות את־ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו והאשה היא כבוד האיש׃
כי אין־האיש מן־האשה כי אם־האשה מן־האיש׃
גם־לא־נברא האיש בעבור האשה כי אם־האשה בעבור האיש׃
על־כן האשה חיבת להיות אות משמעתה על־ראשה בעבור המלאכים׃
אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃
כי כאשר האשה מן־האיש כן גם־האיש על־ידי האשה וכל־אלה מאלהים׃
שפטו־נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל־האלהים וראשה מגלה׃
והלא תלמדו מנוהג שבעולם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃
אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי־נתן לה השער לצניף׃
ואם־יאהב איש לריב לא זו דרכנו ולא דרך קהלות האלהים׃ ”